האיש שהלך נגד הזרם

עשרה ביולי 1856 היה יום סוער במיוחד בכפר הקרואטי הקטן סמיליאן. סופת ברקים חזקה האירה את שמי הכפר בהבזקים בלתי פוסקים, ורעמים מתגלגלים הדהדו בביתם הצנוע של מילוטין וד’וקה טסלה, בשעה שכרעה ללדת את בנם. המיילדת, מבוהלת מהסערה, הכריזה: "הילד הזה הולך להיות ילד של חושך" וד’וקה ענתה: "לא, את טועה, הוא יהיה ילד של אור". כך על פי עדות בני המשפחה החלו חייו של ניקולה טסלה, פיזיקאי ומהנדס חשמל מן הממציאים הדגולים והמשפיעים ביותר על העידן המודרני; לזכותו נזקפות בין השאר המצאות המאפשרות לנו לדבר בטלפון, להדליק אורות, להאזין לרדיו ולהפעיל מקרר.

כבר מגיל צעיר הראה טסלה סימנים של כישרון גאוני; הוא פתר במוחו בעיות מתמטיות כל כך מורכבות שמוריו חשדו כי הוא מרמה...

עשרה ביולי 1856 היה יום סוער במיוחד בכפר הקרואטי הקטן סמיליאן. סופת ברקים חזקה האירה את שמי הכפר בהבזקים בלתי פוסקים, ורעמים מתגלגלים הדהדו בביתם הצנוע של מילוטין וד’וקה טסלה, בשעה שכרעה ללדת את בנם. המיילדת, מבוהלת מהסערה, הכריזה: "הילד הזה הולך להיות ילד של חושך" וד’וקה ענתה: "לא, את טועה, הוא יהיה ילד של אור". כך על פי עדות בני המשפחה החלו חייו של ניקולה טסלה, פיזיקאי ומהנדס חשמל מן הממציאים הדגולים והמשפיעים ביותר על העידן המודרני; לזכותו נזקפות בין השאר המצאות המאפשרות לנו לדבר בטלפון, להדליק אורות, להאזין לרדיו ולהפעיל מקרר.

כבר מגיל צעיר הראה טסלה סימנים של כישרון גאוני; הוא פתר במוחו בעיות מתמטיות כל כך מורכבות שמוריו חשדו כי הוא מרמה. בשעות הפנאי נהג הצעיר הסקרן להעביר שעות רבות בספרייה של אביו, ופיתח זיקה עזה לכל הקשור בפיזיקה ובמדע. עם זאת, כמו בכל הסיפורים מהז'אנר, התשוקה שלו באותם שנים צוננה על ידי אביו, כומר אורתודוקסי שייחל כי בנו ייכנס לנעליו ביום מן הימים.

טסלה הצעיר

כל זה השתנה כאשר בגיל 17 הוא נדבק במחלת הכולרה והיה ספק רב אם ישרוד אותה. אביו הבטיח לו שאם יחלים הוא ישלח אותו ללמוד הנדסה - וכך היה. טסלה הבריא ונשלח לבית הספר הפולי-טכני באוסטריה, שם החל ללמוד מתמטיקה והנדסת חשמל. למרות הצלחתו האקדמית הוא נשר מהלימודים, לאחר שהתמכר להימורים, וניתק את קשריו עם המשפחה כדי להסתיר את כישלונו. הם, לפי עדויות, אף חשבו שטבע בנהר.

טסלה נדד באירופה ולבסוף הגיע לבודפשט, שם עבד כחשמלאי בחברת טלפונים. יום אחד, בעודו מטייל בפארק ומדלקם לעצמו שיר, "הגיע פתאום רעיון למוחי כמו ברק", הוא מתאר את המקרה במאמר מ-1919. “ציירתי דיאגרמה עם מקל על החול, וזו הוצגה שש שנים אחר כך במכון האמריקאי להנדסת חשמל". הרעיון שאותו הגה היה האבטיפוס הראשון למנוע הזרם המתחלף (AC), שלימים שינה את פני העולם.

הדרך להגשמת רעיונותיו המהפכניים לא היתה קלה. מבודפשט הוא עבר לפריז ועבד בחברת קונטיננטל אדיסון, שלוחה של הממציא הגדול בזמנו. בזכות כישרונותיו הנדירים הוא התקדם במהירות בחברה ובשנת 1884 קיבל הצעה לעבור לניו יורק, ולעבוד תחת חסותו של תומאס אדיסון עצמו. למרות שבתחילת דרכם המשותפת שיבחו צמד הגאונים זה את זה, הם לא הסתדרו לאורך זמן; אדיסון סירב בתוקף לשמוע על יתרונותיו של הזרם המתחלף, שיכול להעביר חשמל ביעילות למרחקים ארוכים, ותמך בתוקף ב-DC (זרם ישר), פרי פיתוחו, שהיה בעל טווח מוגבל ונצרך לתחנות כוח רבות.

אדיסון גם היה איש עסקים ממולח שניצל לעיתים קרובות את עובדיו, וטסלה שלא היה בקיא בפוליטיקה של עולם העסקים היה עבורו טרף קל. רגע מכריע ביריבותם היה כאשר אדיסון הציע לו בונוס של 50 אלף דולר, אם יצליח לשפר את מנוע הזרם הישר שלו. לאחר שהשלים את המשימה, אדיסון סירב לשלם בטענה שההצעה היתה בדיחה וש"הוא אינו מבין את ההומור האמריקאי". בעקבות הסכסוך הזה טסלה התפטר והקים ב-1885 חברה משלו, אולם זמן לא רב אחר כך המשקיעים השתלטו עליה וניכסו את הפטנטים שלו. הוא נשאר חסר כל ונאלץ להתפרנס מחפירת תעלות בשכר יומי של שני דולר.

מלחמת הזרמים

טסלה המשיך להאמין בפוטנציאל הטמון בהמצאה שלו וב-1887 סיים לבנות את האבטיפוס הראשון של מנוע האינדוקציה, שפועל על זרם מתחלף. ההמצאה שלו תפסה את תשומת לבו של ג'ורג' וסטינגהאוס, איש מפתח בשוק החשמל באותם ימים והוא רכש את הפטנטים שלו, שכר אותו כיועץ ומימן את מחקריו.

וכך החלה "מלחמת הזרמים" בין טסלה לאדיסון, שניסה בכל דרך להוכיח, כי זרם החילופין מסוכן. הוא אף הרחיק לכת ופיתח את הכיסא החשמלי, וקיים הוצאות פומביות להורג של חיות, רק כדי להוכיח את עמדתו. טסלה בתגובה הציג במעבדתו תערוכות, שבמהלכן הדליק מנורות על ידי זרם חשמל דרך גופו בלי להתחשמל.

תומס אדיסון

למרות המאבק בין השניים, מערכת ה-AC הוכיחה את עליונותה ביריד העולמי בשיקגו, בשנת 1893, כאשר הוא ווסטינגהאוס הצליחו להפעיל באמצעותה את מתחם הירידים ביעילות. מרגע זה הפך ה-AC לסטנדרט בהפצה חשמלית וחולל מהפכה בייצור, בהפצה ובניצול החשמל - והניח את התשתית לרשת החשמל המודרנית ברחבי העולם.

תור הזהב של טסלה ווסטינגהאוס לא נמשך זמן רב. החברה נקלעה לקשיים פיננסיים והוא ויתר על התמלוגים שלו, שהיו שווים כיום יותר מ-300 מיליון דולר. בכך הוא הציל את וסטינגהאוס והתאפשר לו להמשיך ולהפעיל את מעבדתו הצנועה בניו יורק. בתקופה זו הוא רשם מעל 300 פטנטים ופיתח טכנולוגיות פורצות דרך, כולל גירסה מוקדמת של תאורה פלורסנטית, שידור באמצעות גלי רדיו וצילום תמונת הרנטגן הראשונה. הוא גם המציא את השלט-רחוק האלחוטי הראשון והדגים את יכולותיו, על ידי השטת סירה קטנה ללא נהג אל מול קהל פעור פה, שהיה בטוח כי מדובר באשליה ובתוך הסירה יושב קוף מאולף המשיט אותה.

את יכולתו הנדירה ליצור יש מאין זקף טסלה לדמיון המפותח שלו. "שיטת העבודה שלי היא אחרת", סיפר באחד ממאמריו. “אני לא ממהר להתחיל בעבודה. כשעולה לי רעיון אני מפתח אותו בדמיון שלי, משנה את המבנה, מוסיף שיפורים ומפעיל את המכשיר בראש שלי. לבסוף, כשאני בונה את המכשיר, הוא יעבוד תמיד בדיוק כפי שתיארתי בדמיוני".

גם עוזרו, ארתור מת’יו, העיד על שיטת העבודה של טסלה: “התודעה שלו היא כלי מושלם לפיתוח רעיונות, המלוטשים במוחו לכדי שלמות, מוכנים להפוך ליצירה פיזית. הוא מבלה חודשים ולפעמים שנים בלדייק כל פרט ופרט בדמיון". בזכות יכולתו הגאונית הוא הצליח לחולל באותה תקופה מהפכה אחרי מהפכה בכל תחום שאליו מיקד את תשומת ליבו - חשמל, רובוטיקה, אווירונאוטיקה, רדיו, נשק ועוד.

נפילת מתח

רבים טוענים כיום כי טסלה היה אדם שהקדים את זמנו בהיסטוריה האנושית. היה זה הוא שאמר: "אם אתם רוצים להבין את סודות היקום, תחשבו במושגים של אנרגיה, תדר ורטט" - משפט שאולי היה סתום בתקופתו, אך עם התפתחות התיאוריה של מכניקת הקוונטים, בחלקה השני של המאה ה-21, הוכח כמדויק. שכן כל מדען יודע כיום, כי חלקיקים קטנים ביותר מתנהגים כמו גל בשונה מחלקיקים פיזיים, כפי שגרסו עקרונות המכניקה הניוטונית שרווחו בתקופתו.

חלק מהמצאותיו נשמעות כמו מדע בדיוני אפילו עכשיו, 80 שנה לאחר מותו. כך למשל הוא פיתח מנגנון להעברת חשמל באופן אלחוטי, פטנט שאילולא נעצר בשל מחסור בתקציב, היה מייתר את הצורך בהטענת מכשירים חשמליים, כי החשמל היה זמין לכולם דרך האוויר. טסלה אף חזה את המצאת הטלפונים הסלולריים, כאשר תאר במהלך ראיון עולם שבו "נוכל לתקשר אחד עם השניה באופן מיידי, בלי קשר למרחק בינינו", ואף הוסיף: "כל אחד יוכל לשאת מכשיר כזה בכיסו".

למרות שהיה אחד מן הממציאים הדגולים והיצירתיים בהיסטוריה האנושית, ניקולה טסלה לא זכה לתהילה רבה במהלך חייו; מזלו הרע היכה בו שוב ושוב, ומנע ממנו את פריצת הדרך הכלכלית, שהיתה מאפשרת לו לפתח את רעיונותיו הרבים.

שנותיו האחרונות התאפיינו בהידרדרות נפשית ופיננסית. חברת וסטינגהאוס זכרה לו חסד נעורים וכיסתה את עלויות המלון שבו התגורר, אך הוא השאיר אחריו חובות גדולים. מייד לאחר מותו בגיל 86 נכנסו סוכני FBI לחדרו במלון, והחרימו את כל רישומיו ומחברותיו.

בצירוף מקרים מעניין היה זה דודו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, ד"ר ג'ון טראמפ, אשר היה אמון על סקירת החומרים במטרה למצוא רעיונות לשירותי הביטחון. חוקרים רבים טוענים שה-FBI חיפש אחר רישומיו של טסלה ל"קרן המוות", כלי נשק כל כך עוצמתי, שלטענו היה מסיים את כל המלחמות בעולם, שכן הוא איפשר הגנה מלאה מפני כל אויב על פני שטח גיאוגרפי עצום. בדוח הסופי של טראמפ לא נמצא מידע יעיל, אך חוקרים רבים העלו לאורך השנים ספקות לגביו, וטענו שהממשלה מסתירה את ממצאיו מן הקהל הרחב, כי הפיתוחים הללו עלולים לפגוע בהכנסות של תעשיות החשמל והנשק.

למרות תרומתו העצומה למדע ולטכנולוגיה, שמו של טסלה כמעט נשכח לאורך השנים, אולי מפני שהעדיף את חשיבותו של המדע על שורת הרווח. אמו כינתה אותו "ילד של אור" וכיום, בזכות חברת טסלה של אילון מאסק, נדלק האור והעולם מתחיל לגלות את הגאון מאחורי השם.