חצי כוס האוזו המלאה
אחרי עשרה ימים באי הקסום הזה ביוון, אני מודה שעד כה עוד לא הבנתי לעומק מה הקטע של המקום הזה. הייתי ביוון כמה פעמים בחיי, אבל הפעם זה היה שונה לחלוטין. כל החוטים התחברו!
אולי זאת המשפחה הגרעינית שלי ואולי זה מזג האוויר, אולי האוכל הטעים, אולי החופים היפים שהפכו לי את המוח, איכשהו, כל אלה יחד הכתירו את יוון למקום האהוב עלי בעולם.
מקומות עם ים ואוכל טוב תמיד אצלי בעדיפות עליונה, אבל הפעם באמת הגזימו :).
אני מרגיש שעברתי כאן הפעם ממש שיעור לחיים!
סיפרתי לכם בשבוע שעבר שאני בעיצומה של תקופה מאוד עסוקה, הרגשתי שהסטרס גומר אותי ורק מהמחשבה על חופש נהייתה לי בחילה. ובעיקר הרגשתי שאין בי שמחה – וזה משהו שלא חוויתי כבר זמן רב. כל השבוע שלפני הנסיעה ניסיתי להבין תוך כדי תנועה מה קורה, ולא הצלחתי לשים את האצבע. אבל ברגע שהמטוס המריא הבנתי: אני חייב לחזור למקורות שלי. בעודנו טסים, בשמיים, עלה לי זיכרון של רגע מכונן, בגיל 16. רגע שבו הבנתי משהו קטן–גדול ששינה לי את החיים.
ישבתי עם אבא שלי באוטו בחניה, גשם בחוץ, ריח של שדות רטובים עולים מגדות הנהר, ואני הייתי בתוך משהו שבו הכל שחור (אני מזכיר שאני בן 16), אז כשאני אומר שהכל שחור, אז זה שחור משחור, בלי כתם אחד לבנבן. ואז, אבא שלי, המתוק הזה, ברוגע ובהכלה שלו, אומר לי את המשפט הבנאלי הבא: ״תסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה״.
מודעה
הוא לא הראשון שאמר את זה. כולנו מכירים את האימרה ונתקלנו בה לא פעם, אבל אז, ברגע ההוא, עפו מסביבי זיקוקים באוויר והבנתי. פשוט הבנתי. ומאז, זה נהיה הבסיס שלי. זה הבסיס שלי ואליו חזרתי שוב ושוב כל חיי – להסתכל על חצי הכוס המלאה. זו בעצם הבחירה בטוב.
הרבה פעמים קשה לעשות את זה, זה לפעמים זה מרגיש ממש בלתי אפשרי, אבל נשבע לכם שזאת תמיד הבחירה הנכונה.
כי האחריות על האושר ועל הסבל נמצאים תמיד אצלנו. בתוכנו.
אני בוחר להיות מאושר. ואתם…?
אז היום בא לי לבשל אתכם ארוחה שלמה של הבית היווני, כי יש פה כזה שפע משגע של החיים.
בואו נכין את המאפה המושלם. שמו: המאפה של 12 האלים. ואני אולי הייתי קורא לו: מאפה אלף האיים.
המאפה של 12 האלים
מחממים תנור ל–180 מעלות,
לוקחים בצק פילו, חצי עלה – מושחים אותו בחמאה מומסת, מפזרים מעט זעתר וטימין טריים,
מושחים את החצי השני ועליו מניחים:
פיסטוקים, אגוזים ושקדים,
שאותם קולים על מחבת עם אש קטנה:
עם שלוק מים (עשר טיפות) כפית סוכר וכפית מלח.
מחכים שכל המים יתאדו,
מערבבים עוד קצת,
מורידים, מצננים, טוחנים
ומפזרים גם על העלה.
חותכים פרוסה נאה של פטה ומניחים על העלה.
עוטפים הכל יחד ואופים בתנור עד שמשחים.
בינתיים מערבבים דבש ומים בשביל שיהיה בכיף למזוג מעל המאפה אבל שיישאר סמיך בשביל האושר.
ולא חייבים להיות ביוון בשביל לצלם ולתייג אותי, כדי שאני בעצמי אראה ואקנא.
ברקע אפשר להקשיב למונטי פייטון שרים את: Always look at the bright side of life.
בתיאבון!
