חקלאות אורגנית על אמת

מכירים את הבדיחה הידועה שמספרת כי ההבדל בין חקלאות קונבציונלית לחקלאות אורגנית היא שאת החקלאות האורגנית מרססים בלילה? יש אנשים שמאמינים שזאת לא סתם בדיחה, אלא שהיא טומנת בחובה אמת. ובכל מקרה, היא צמחה על קרקע החשש שאולי התוצרת (היקרה) שאנו קונים כאורגנית היא לא באמת אורגנית. שעובדים עלינו. זאת בדיחה די עגומה שמבטאת את חוסר האמון בכך שניתן בכלל לגדל תוצרת חקלאית ללא כימיקלים.

אבל הבדיחה הזאת עושה עוול לחקלאות האורגנית. השנה החקלאות הזו חוגגת 40 שנים להיווסדה ומגיע לה הרבה יותר מבדיחות קלישאיות מהסוג הנ”ל. גילוי נאות: אני עצמי חקלאי אורגני המגדל זיתים לשמן וגם קצת ירקות ויש לי בהחלט גם ידע מניסיון אישי.

בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה הסבתי את המשק של ההורים שלי למשק של חקלאות אורגנית. כדי לערוך את ההסבה הייתי מחויב לעבור קורס מקיף על הרעיון ושיטות הגידול האורגני ולשלם לחברת פיקוח חיצוני שתגיע פעמיים בשנה לבדוק האם יש שאריות של חומרים כימיים בקרקע ובעלי העצים. המפגש עם עולם הסביבה החקלאית והסתכלות על החקלאות והאדמה לא כמשאב אלא כגוף חי, שינה אצלי הרבה דברים בחשיבה. מאז ועד היום אני ממשיך ומפתח את נושא החקלאות הידידותית לסביבה ולאדם ומוכיח כל פעם מחדש כי ניתן לייצר תוצרת חקלאית טובה הרבה יותר, ללא כימיקלים.

עוד בקטגוריה

כדוגמה, אני יכול לספר לכם על מחקר שנעשה בארץ בשנת 2011 על ידי דוקטורנט ממשרד החקלאות. זה היה בעקבות דיווחים על הימצאות זבובי זית במטעי זיתים שונים בישראל. זבובי זית הם אימתם של כל מגדלי הזיתים באשר הם, אבל בעיקר באזורי הגידול של החרק – מדינות אגן הים התיכון ודרום אפריקה. הזבוב הזה הוא המזיק הקשה ביותר שפוגע בזיתים. הוא חרק ממשפחת אוכלי הצמחים, שמתמגנט אל הזיתים, מחדיר לתוך הזית באמצעות עקיצה ביצית ובהמשך מתפתחת פגית בתוך הזית. הפגית חופרת מחילה בבשר הזית, הופכת לגולם, ובסופו של התהליך, בוקע זבוב צעיר וחדש ויוצא אל העולם, כשהוא מותיר מאחוריו זית הרוס.

באותו מחקר נבדקו 10 מטעים מרוססים, ו-10 מטעים אורגנים וכקבוצת ביקורת שימש המטע שלי שבו מיושמות אך ורק שיטות של חקלאות בת קיימא ואין בו כל שימוש בריסוסים טבעיים מכל סוג או במלכודות הנהוגות בחקלאות האורגנית. התוצאה החד משמעית היתה שהכי הרבה נגעים של זבוב הזית נמצאו דווקא במטעים המרוססים, אחר כך במטעים האורגניים שמשתמשים במלכודות ולבסוף במטע הזיתים שלי. אצלי, בגידול הטבעי לגמרי, נמצאה כמות המזיקים הקטנה ביותר. מה שמלמד שהשימוש בריסוסים הוא לעיתים תוצר של פחד מאויב שאם פשוט ניגש אליו אחרת יסתבר שהוא הרבה פחות נורא ממה שחושבים.

אני טוען כבר שנים ומוכיח הלכה למעשה שניתן לייצר תוצרת חקלאית ללא הדברה וכימיקלים. החקלאות האורגנית מוכיחה זאת ולא רק היא – רוב מדינות העולם מייצרות חקלאות עם כמויות כימיקלים פחותה בהרבה מהמקובל בחקלאות הישראלית. בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בשימוש בחומרי הדברה לתא שטח של חקלאות.

לפני כעשור נחקק בארץ חוק התוצרת האורגנית שקבע שתוצרת שאינה אורגנית אסור לכנות אותה בשם אורגנית. למי שמגדיר את התוצרת שלו אורגנית חייב להיות תו תקן. כך שאם מישהו מוכר תוצרת שאינה אורגנית כאילו היא אורגנית, הוא עובר על החוק וצפוי לקנס של 29,000 ש”ח ויותר. לצורך השוואה, חקלאי קונבנציונלי שמשתמש בכמות חומרי הדברה בשטח שלו מעל התקן, צפוי, אם יתפס, לקנס של 1,000 ש”ח בלבד. מכאן אנו למדים שההרתעה של זייפני אורגני היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית.

מודעה

החקלאות האורגנית מהווה רק 1.5% מכלל החקלאות בישראל ומכילה בסך הכל 260 חקלאים. התוצרת החקלאית האורגנית עוברת בכל שנה 870 בדיקות להימצאות כימיקלים בתוכה. לעתים הבדיקות מתבצעות בשטחים החקלאיים או בביקורות פתע שנערכות בחנויות לממכר תוצרת אורגנית.

בשנת 2019 מתוך כלל הבדיקות שבוצעו נמצאו 14 בדיקות עם חריגות. ושוב, לצורך השוואה, לכלל התוצרת החקלאית בישראל מבוצעות 600 בדיקות על ידי משרד החקלאות בשטחי החקלאות הקונבנציונלית שהיא כאמור 98.5% מכלל שטחי החקלאות בארץ. בנוסף, מתבצעות בכל שנה על ידי משרד הבריאות 1,000 בדיקות לתוצרת שכבר נמצאת בשווקים. בשנת 2019 22% מהבדיקות הכילו חריגות בחומרי ההדברה. במילים אחרות, הנתונים מעידים על כך שהחקלאות האורגנית בישראל מבוקרת פי כמה וכמה מהחקלאות הרגילה וכי אחוזי החריגות שנמצאו בה הם נמוכים ביותר. ואגב, רוב הבדיקות מבוצעות בכלל לתוצרת החקלאית המיוצאת לחו”ל. מה אוכלים הישראלים בארץ כנראה פחות מעניין את משרד הבריאות וחוסר הפרופורציה הזה זועק לשמיים.

התוצרת החקלאית האורגנית מהווה, כאמור, רק 1.5% מכלל התוצרת החקלאית בישראל, אבל היא גם מהווה 13% מהייצוא החקלאי של ישראל. מה זה אומר? זה אומר ככל הנראה שאת התוצרת החקלאית האורגנית שלנו יש בעולם מי שיודעים להעריך הרבה יותר ממה שאנו מעריכים.

כיום פועלות בישראל ארבע חברות פיקוח שונות שמבצעות את הבקרה והפיקוח על הגידולים המוגדרים אורגניים. התשלום לחברות פיקוח אלה יוצא מכיסם של החקלאים. ומדובר באלפי שקלים בשנה לכל מגדל. חשוב, כמובן שיהיה פיקוח וחשוב שמי שמשלם על תוצרת אורגנית יקבל תוצרת שהיא אכן נקיה מרעלים. עם זאת, לא ברור למה החקלאי המגדל האורגני הוא זה שצריך לשלם על הביקורות הללו? האם זה לא היה אמור להיות האינטרס של המדינה לקדם חקלאות אורגנית ובמקביל לצמצם את כמות הכימיקלים בשימוש בחקלאות הרגילה? זה טוב לבריאות וטוב לסביבה, ומדינה מתוקנת היתה רואה בכך ערך שהיא מקדמת ולא הזדמנות להטיל נטל או עול של תשלום נוסף על המגדלים.

אז איך אנו יכולים להיות בטוחים שכשאנו רוכשים תוצרת אורגנית – שהיא הרבה יותר יקרה מהתוצרת הרגילה, באחת מחנויות הטבע או בדוכן שמופיע עליו הכיתוב “ירקות ופירות אורגניים” – היא אכן כזו?

עבור מי שאין להם את האפשרות הפיזית לגדל בעצמם ירקות, פירות ועלים, ההמלצה שלי היא להתארגן כקהילה ולאתר חקלאי מקומי שיגדל לכם את התוצרת בצורה אורגנית. גם אם אתם גרים בעיר, במרחק סביר מכם ודאי יש אזור כפרי חקלאי וחשם תוכלו לאתר את יחידי הסגולה המגדלים האורגניים. אם תצליחו ליצור מיזם קהילתי כזה, כולם ירוויו ממנו: אתם תרכשו תוצרת אורגנית במחיר מוזל ותחוו את הקטע הקהילתי, החקלאי האורגני יתפרנס ויוכל למכור בצורה ישירה את התוצרת שלו ללא עמלות תיווך של הרשתות ומנגנון השיווק המנופח. אני מכיר המון סיפורים כאלה, של אנשים שחיפשו חקלאי אורגני ומצאו להם חבר.

בארץ ישנם גם כמה חקלאים אורגניים מצטיינים שמבצעים מכירה ישירה ומשלוחים הביתה של תוצרת אורגנית. ראו רשימה במסגרת. החקלאות האורגנית הישראלית היא חקלאות מתקדמת ומוערכת מאוד, יותר בחו”ל מאשר בארץ. מומלץ לנו המקומיים להכיר אותה ולצרוך ממנה יותר. זה טוב לכולם – לבריאות האדם ולבריאות האדמה.