קצב ההתקפות על חופש הפרט שלנו ועל פירורי החירויות שנותרו לנו כמעט ואינו מאפשר טיפול עומק בהתקפה המסיבית הקודמת, זו שכונתה “מגיפה”. אבל חבורה מסורה מאד של ישראלים, קבוצת אזרחים פרטיים ובניהם יהונתן שגב, שמואל שעיה והיידי מוזס (לוביסטית חברתית בכנסת המקדמת פרלמנטרית את הנושא), יחד עם קבוצות משפטנים ואנשי רפואה, זיהו את הסכנה הגדולה הגלומה בהסכמים הבעייתיים הללו, והם פועלים בקבוצה שנקראת Israel exit WHO, כמוה צצו קבוצות בכל העולם.
בשנתיים האחרונות, חותר ארגון הבריאות הבינלאומי WHO למתן תוקף בינלאומי לשני מעשי חקיקה יוצאי דופן וחריגים בתוכנם ובמעמדם המשפטי:
תיקון לתקנות הבריאות הבינלאומית (להלן: “התיקונים לתקנות”, (International Health Regulations 2005
מדובר בתיקון לתקנות הבריאות הבינלאומיות משנת 2005, ובאמנה חדשה לחלוטין שתפקידה לעגן במעשה חקיקה מחייב את כל המדינות החברות באו”ם בכלל, ובארגון הבריאות הבינלאומי בפרט.
שני המסמכים הללו אמורים לכפות משמעת בינלאומית אחידה וכפיפות למזכ”ל הארגון בעת שהלה יכריז על מגיפה. מדובר לא רק בכפיית בקרות בין מדינות אלא, לדעת גופים אזרחיים בכל רחבי העולם, זהו ניסיון השתלטות בוטה של WHO על ריבונותן של מדינות, כפייה של תשלום סכומי כסף ניכרים לקופת הארגון, כפיית סגרים ותכשירים בהוראת הארגון, ויכולת ענישה על מדינות “סרבניות”.
מדינות רבות כבר הביעו התנגדות נמרצת וזועמת למעשי החקיקה הללו, אבל ישראל לא רק מקדמת אותן באופן אקטיבי, אלא גם ובעיקר אינה חושפת בפני המחוקקים המקומיים את תוכן המסמכים הללו, ואת הסכנה הגדולה הטמונה בהם.
מודעה
בחודש אוגוסט 2023, לפני שנחת עלינו האסון הבא בתור, הוצאתי בשם Israel exit WHO (הארגון האזרחי שלקח על עצמו להעיר את עיניהם של המחוקקים) מכתבי דרישה על פי חוק חופש המידע לחמישה משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.
במכתבים דרשתי בשם הארגון לקבל לידי את המסמכים להלן:
כל חוות הדעת המקצועיות שקיבל המשרד בעניין שבנדון, בין אם חיצוניות ובין אם פנימיות.
כל הפרוטוקולים של כל הדיונים שהתקיימו במשרד בנוגע לשני מסמכים אלה.
כל התכתובות של המשרד עם יועצים פנימיים וחיצוניים בנוגע לשני המסמכים שבנדון.
כל הדיונים, חוות הדעת המקצועיות והמסקנות הנוגעות להשלכות הכלכליות של התחייבות מדינת ישראל בשני המסמכים הללו – להקצות חמישה אחוזים מתקציב הבריאות ואחוז בלתי ידוע עדיין מהתמ”ג, לארגון הבריאות העולמי.
והנה פלא: כל ארבעת המשרדים שאינם משרד הבריאות השיבו שאין להם מושג על מה אני מדברת ואין להם שום חומר בנושא. משרד הבריאות – ההוא שיודע – סרב להמציא לידיי את המבוקש.
העברתי את התשובות לחברים בארגון והם החליטו לא לוותר ופנו לחברי כנסת שונים, מכל סיעות הבית, כדי להבהיר להם שמדובר במצב חירום, לא פחות, ושחובתם לברר מה בדיוק רוקח ה-WHO.
שמונה חברי כנסת הסכימו להרים את הכפפה ולדרוש מד”ר אשר שלמון, מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, להמציא את כל המידע הנדרש, לקיים דיונים בוועדות הכנסת ולברר לעומק מדוע מדינת ישראל, בניגוד למדינות אחרות שגיבשו דעות נחרצות נגד החקיקה המטורפת – לא עושה כלום בנושא אלא להיפך – משרד הבריאות פועל בחשאי לקידום החקיקה הבלתי הגיונית ובלתי חוקתית, אינו מיידע את שאר משרדי הממשלה בנושא ומנהל במחשכים מהלך קיצוני, חסר תקדים, שהשלכותיו על המדינה ועל אזרחי ישראל מרחיקות לכת ולא לטובה.
אף אחד פה לא שמע על זה
אז הוצאנו לחברי הכנסת מכתב תמציתי, שבמסגרתו הם התבקשו לברר מדוע משרד הבריאות נוהג כפי שנוהג ומדוע הממונה, הד”ר אשר שלמון, נוהג כפי שנוהג ומונע דיונים ציבוריים בנושא הכל כך חשוב הזה. והריהו לפניכם במלואו:
תאריך: 15/4/2024
לכב’
מבלי לפגוע בזכויות
חבר/ת הכנסת א,ג,נ;
הנדון:
1. תיקון לתקנות הבריאות הבינלאומית (להלן: “התיקונים לתקנות”)
(International Health Regulations 2005)
2. אמנת הפנדמיות + WHO CA (להלן: “האמנה”)
(שני המסמכים יכונו להלן: “החקיקה”)
בשם מרשי, ההתארגנות האזרחית הישראלית ISRAEL EXIT WHO ומרשי מר יהונתן שגב נציג ההתארגנות, הנני פונה לכב’ כדלקמן:
ביום 16/8/2023 פנתה הח”מ לחמישה משרדי ממשלה שלהלן בבקשה על פי חוק חופש המידע בנוגע לחקיקה שבכותרת מכתבי זה. ואלה המשרדים: משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה.
כל משרדי הממשלה הללו נדרשו להמציא לידי הח”מ את כל המידע והמסמכים הנוגעים לשני המסמכים שבכותרת כדלקמן כדלקמן:
כל חוות הדעת המקצועיות שקיבל המשרד בעניין שבנדון, בין אם חיצוניות ובין אם פנימיות.
כל הפרוטוקולים של כל הדיונים שהתקיימו במשרד בנוגע לשני מסמכים אלה.
כל התכתובות של המשרד עם יועצים פנימיים וחיצוניים בנוגע לשני המסמכים שבנדון.
כל הדיונים, חוות הדעת המקצועיות והמסקנות הנוגעות להשלכות הכלכליות של התחייבות מדינת ישראל בשני המסמכים הללו להקצות 5% מתקציב הבריאות + אחוז בלתי ידוע עדיין מהתמ”ג, לארגון הבריאות העולמי.
חרף שלשני המסמכים הללו השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל, 4 מתוך 5 משרדי ממשלה לא הכירו אותם כלל, לרבות משרד ראש הממשלה. משרד הבריאות סרב לחשוף חוות דעת שקיבל בנושא, לטענתו, אם כי הח”מ בספק אם אכן קיבל חוות דעת מקצועיות אוביקטיביות.
לאור מצב קיצוני זה, במסגרתו זכויות אזרחי ישראל מופקרות לחלוטין למול מהלך חקיקה דרקוני של ארגון הבריאות העולמי, מהלך אשר מדינות רבות כבר הביעו ממנו הסתייגות מוחלטת, מן הדין כי חברי הכנסת הנכבדים יפנו אישית לממונה במשרד הבריאות, הד”ר אשר שלמון וידרשו ממנו כי ימציא לאלתר לידיהם את המסמכים הבאים וישיב לאלתר לשאלות הבאות:
המצאת מסמכים:
את כל חוות הדעת המקצועיות שקיבל המשרד בעניין שבנדון, בין אם חיצוניות ובין אם פנימיות.
את כל הפרוטוקולים של כל הדיונים שהתקיימו במשרד בנוגע לשני מסמכים אלה.
את כל התכתובות של המשרד עם יועצים פנימיים וחיצוניים בנוגע לשני המסמכים שבנדון.
את כל הדיונים, חוות הדעת המקצועיות והמסקנות הנוגעות להשלכות הכלכליות של התחייבות מדינת ישראל בשני המסמכים הללו להקצות 5% מתקציב הבריאות + אחוז בלתי ידוע עדיין מהתמ”ג, לארגון הבריאות העולמי.
מתן מענה לשאלות הבאות:
שאלות כלליות:
מדוע משרד הבריאות לא חושף בפני שאר משרדי הממשלה ובפני הכנסת את שני המסמכים הללו?
מדוע משרד הבריאות לא חושף בפני משרדי הממשלה, חברי הכנסת והציבור את חוות הדעת של המומחים שקיבל?
מדוע משרד הבריאות לא יוזם דיון בכנסת על החקיקה הבינלאומית המסוכנת הזאת?
האם משרד הבריאות מקדם הכפפת מדינת ישראל לריבונות של ארגון הבריאות העולמי באמצעות מעשי החקיקה הללו?
האם משרד הבריאות בדק ובחן מדוע יפן הודיעה שלא תסכים להיות כפופה למעשי החקיקה הללו?
האם משרד הבריאות בדק ובחן, מדוע בכל העולם, לרבות אנגליה, אוסטרליה, אירלנד, גרמניה ויפן קמו ארגוני זכויות אדם שתובעים מהממשלות שלהם לצאת מארגון הבריאות העולמי?
שאלות ספציפיות:
האם משרד הבריאות העביר מכתב מחאה חריף לארגון הבריאות העולמי על כך, שלמרות שהמועד שנקבע לדיון במתן תוקף של חקיקה מחייבת לשני המסמכים הינו בתוך פחות מחודש, הגרסה הסופית שלהם טרם הועברה למדינות? אם התשובה שלילת – מדוע משרד הבריאות לא יוזם כזה מכתב?
על פי מסמכי החקיקה הנידונים, במידה ויהיה חשש למגיפה או אירוע בריאותי כלשהו, שלא ברור כלל מה הקריטריונים להגדרתו, מנכ”ל ארגון הבריאות העולמי יוכל להפעיל שורה של המלצות שגם אם אינן מחייבות לכאורה, תבאנה למצב שניטלת מהמדינה מיידית היכולת להחליט בעצמה כיצד לנהל את ענייניה וכיצד ליישם את החלטותיה. מכאן משתמע שגם אם לא נאמר במפורש כי המדינות החברות תאבדנה את ריבונותן, הרי שהלכה למעשה זה אכן יקרה. מה עושה משרד הבריאות על מנת להתנגד לשלילת הריבונות של המדינה בשל החלטה של מנכ”ל הארגון?
לאור הבחירה שלך לתפקיד בארגון, נציג אירופה, האם אתה כשיר לבחון החלטות של מדינת ישראל ללא ניגוד עניינים? האם אינך מחויב להודיע על פרישתך מייצוג משרד הבריאות ברמה הבין לאומית בשל חשש כבד לניגוד עניינים, שכן אתה מיועד לקבל תפקיד ב-who?
המעבר של ארגון הבריאות העולמי מארגון מייעץ לארגון מחוקק הינו בעייתי ובעל השלכות מרחיקות לכת. במקביל, אישור אמנה חדשה מחייבת אישור של כל שרי הממשלה. מבדיקה שערכו מרשי כל משרדי הממשלה השיבו שאין להם שום מידע על נושא תיקוני התקנות וחתימה על אמנה חדשה. מכך מסתמן, כי משרד הבריאות מנהל את הדיונים וקידום תהליכים מול ארגון הבריאות העולמי בתהליך לא תקין. איך אתה מסביר את החשאיות שבה מתנהל משרד הבריאות בעניין שישפיע לא רק על כל שאר משרדי הממשלה אלא על כל אזרח בישראל?
האם משרד הבריאות מסתיר את מעשי החקיקה הללו משאר משרדי הממשלה בכדי למנוע דיון פתוח בנושא? שכן ברור גם למשרד הבריאות שחשיפת המידע לשאר המשרדים תחייב נקיטת צעדים דרסטיים נגד ארגון הבריאות העולמי?
במועד הפצת הגרסאות הקודמות של מעשי החקיקה הללו, הודיע ארגון הבריאות העולמי כי לא הצליח להגיע להסכמות ולגרסאות סופיות ולכן הוחלט כי מפגשי הדיונים הנוגעים לנוסח הסופי יימשכו ממש עד סמוך למועד הועידה העולמית במאי 2024. או אז, תובא הגרסה הסופית של האמנה להצבעה, מבלי שניתנה כל שהות למדינות לעיין במסמכים. על מנת לאשר את האמנה נדרש רוב של שני שלישים מהמדינות החברות. לאור העובדה שעד כה לא ניתנה לחברי הועדה המכונסים כאן וחברי הכנסת בכללם, כל הזדמנות להתוודע למסמכים הללו, והציבור גם הוא כלל אינו מודע למתרחש, שכן המו”מ במסגרת הארגון מתנהל ברובו בדלתיים סגורות והתקשורת כלל לא עוסקת בנושא, כיצד אתה, כדמות ציבורית בשליחות כזו מאפשר התנהלות בגניבה של ארגון בינלאומי, שהוכיח בחצי השנה האחרונה כי איננו מאוהבי ישראל, לשון המעטה, תוך הפרת כללים, שמשאירה את מי שצריך לדעת באפילה מוחלטת ובאי ידיעה לגבי המתרחש?
על פי הודעת ארגון הבריאות הבינלאומי, עד תאריך ה-26.04.2024 מדינות יכולות להשפיע ולשנות את החקיקה. עד תאריך‑ה-10.05.2024 מדינות יכולות להשפיע במשא ומתן ועל סעיפי אמנת הפנדמיות ולהכניס שינויים עד תאריך אחרון זה. נא פרט, מהם השינויים שמדינת ישראל בקשה בחקיקה?
נא פרט, האם זיהית סעיפים העלולים להיות בעייתיים לישראל ולסכן את המדינה בתחומי: ביטחון, תקציב, משק ולהשפיע על שוק העבודה? האם ישנם סעיפים המאפשרים לארגון הבריאות העולמי האצלת סמכויות בישראל? להשפיע על שינוי חקיקה? האם ישנם בלמים או מעצורים מול הארגון? האם תוכל לאתר סעיפים המהווים סיכון כזה או אחר ביכולות שיקול הדעת או קבלת ההחלטות של המדינה? האם ישנם רעיונות לסעיפים היכולים להגן על האינטרסים של ישראל אל מול השינויים הקיצוניים שהארגון מקדם?
מאחר ולדעת מרשי וכפי שמסתמן, לדעתן של מדינות רבות בעולם, מדובר במעשי חקיקה שלהן השפעות מרחיקות לכת על ריבונות המדינות, בריאות אזרחי המדינות, תקציב המדינות וביטחונן, נא פרט האם מדינת ישראל מנהלת התייעצויות עם מדינות אחרות שהביעו הסתייגות גורפת ממעשי החקיקה ועם אילו מדינות.
“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.
פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.
“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.
