פילֵה חציל בענן

הילד בן 40 , יש לו תום גבוה

השבוע היה שבוע מאוד מיוחד עבורי.

גם כי זה השבוע בו בתי הבכורה חוגגת יום הולדת 9 וגם אני סוגר עשור רביעי לחיי ומתחיל את החמישי.

אז… איפה זה פוגש אותי? (שאלה מצוינת).

עוד בקטגוריה

עולות המון מחשבות נוסטלגיות: איפה הייתי? מה עשיתי?

והמון תקוות קדימה של בריאות והצלחה. אבל בעיקר בעיקר הרבה הודיה על ההווה המבורך ועל תודעת השפע שבה אני נמצא. תודה לאל, ולכל הסובבים אותו שעוזרים לי להתקיים בצורה הנעימה הזאת, ולכל הסובבים שלי שבלעדיהם כל הכיף הזה לא היה קורה!

אז מה היה לנו בעשור הזה?

בגיל שלושים נסעתי עם חברים להודו, לקומבלה. הפסטיבל המטורף ביותר שהייתי בחיי (ותאמינו לי שהייתי בכמה פסטיבלים לפניו ואחריו). היה מעבר לכל דמיון ועם עוד מינימום מאה מיליון אנשים (לא כולל אותי). בפסטיבל ההוא קיבלתי את השם פנדה ג׳י ועוד לא היה לי מושג מה השם הזה יביא איתו.

כשחזרתי מהודו גיליתי שאשתי (דאז) בהריון ויש לנו בבטן ילדה שתשנה את חיי לנצח, שתלמד אותי אהבה מה היא.

בגיל 31 הפכתי לאבא של אליס וחוץ מזה לא עניין אותי כלום!

בגיל 32 נסענו כולנו לניו זילנד לטיול קרוואנים שהפך מחלום לבלוף (מבטיח לכתוב עליו באחד הטורים הבאים).

בגיל 33 החלטנו לעבור ללונדון, לפתוח פוד טראק ולטייל באירופה על גלגלים. עשינו ויזות וסיורי לוקיישן ואפילו גיליתי שאני פולני (אסלי), כי אחרת למה שיתנו לי דרכון פולני?

בגיל 34 החלום התנפץ וחיי התהפכו באחת: התגרשתי. איבדתי את כל הכסף שהיה לי בחיים האלה. וכמעט איבדתי גם את האמונה (רק כמעט, כי למזלי אני אופטימיסט חסר תקנה).

מודעה

בגיל 35 הגיע המהפך שהחזיר אותי לחיים והפך אותם לגרסה משודרגת, כמו אייפון 134 פרו, או אפילו כמו גלידה בשקל תשעים. הכרתי את מי שתהפוך לאהבת חיי ופתחתי יחד איתה עסק ב–500 ש״ח שנקרא “פנדה פיתה”.

בגיל 36 נסענו יחד לטיול משנה חיים בסרדיניה שגרם לנו להבין שהאהבה שלנו תנצח כל מכשול.

בגיל 37 העסק שפתחנו קיבל מחמאות משפים ברחבי העולם כמו ג׳יימי אוליבר ועוד שפים ענקיים וכאן בישראל והכתירו אותנו כאוכל הרחוב הטעים והמרגש בישראל מאז ועד היום!

בגיל 38 השתתפתי ב”משחקי השף” ריאליטי וזכיתי לאהבת הקהל כמו שלא האמנתי שאפשרי. אה כן, וגם היה את הטרלול הזה, הקורונה, אבל על זה אני אהיה מוכן לדבר רק בעוד כמה שנים, כשזה יהפוך לזיכרון רחוק. זה יופיע בגיליון 267 בערך של בראשית.

כשמלאו לי 39 נולדה אומי בתי השניה שהפכה אותי בפעם השניה לשלולית מהלכת ולאדם המאושר בעולם. במקביל, השתתפתי בעשרות תוכניות טלויזיה ורדיו ופודקאסטים וסדרות, ואפילו התחלתי לכתוב טור בעיתון בראשית והנה קלי קלות, אני בן ארבעים! ואני אומר לעצמי: חתיכת עשור!

כל כך הרבה שיעורים וכל כך הרבה צמתים שעליהם אני מודה כל רגע. החיים מלאי הפתעות.
כשמסתכלים ככה על עשור שלם, זה עושה סדר. רואים בבירור את כל הפרקים המפוזרים האלה של הסרט שנקרא החיים! והכי חשוב זה פרספקטיבה שעוזרת להתמודד עם הבעיות בדיעבד וללמוד קצת את העתיד.

אז תודה על העשור הזה, באמת תודה. הפתעת ופינקת אותי ואני מקווה שגם אני הצלחתי קצת להפתיע אותך. ואם אני כבר עף על עצמי, אז אשמח לאחל לי גם איזה דבר או שניים לעשור הבא:

בריאות שאללללה! (כי בלי זה אין כלום).
הלוואי שאזכור שפחד זה טוב אבל להתגבר על הפחד זה ניצחון. והלוואי שאמשיך לייצר הרפתקאות (כי ככה יהיו לי עוד טורים).

הלוואי שאמשיך ליצור כי הכי כיף לי להיות בעשיה. הלוואי שאמשיך לשמח אנשים בכל דרך, כי זה מה שאני הכי אוהב.

הלוואי שגם בעשור הבא יהיו עוד מלא הפתעות שאני אפילו לא יכול לחשוב עליהן. ושיהיה מלא אוכל טעים. אמן!ואם כבר אוכל, אז ניסיתי לחשוב מהי המנה הכי הכי של העשור שלי והגעתי למסקנה חד משמעית:

היום נכין… תופים תופים תופים… סנננננררררר:

פילה חציל בענן המנה שהפכה את החיים שלי ואני את שלה.

פילה חציל בענן

חציל אורגני בלאדי סוג א’;
לקלף ולחתוך לסטייק בעובי של סנטימטר וחצי. למרוח שמן זית על הידיים וללטף את החציל. נעטוף אותו ונחזור על הפעולה עם קצת מלח ונשים בתנור על 180 מעלות ל-45 דקות.

מיזון פלאס

200 גרם טחינה
50 גרם לימון סחוט
130 גרם מים קרים
כפית מלח
עמבה (כי עמבה זה החיים וזה הכי טעים)
4 עגבניות מגי לחתוך לקוביות קטנות קטנות.
צ׳ילי ירוק
בצל סגול חתוך דק דק לסהרונים.

על הבצל להוסיף כפית סוכר וכפית מלח ומיץ מחצי לימון ולמסז’ אותו כאילו היה ערן בן זאב אחרי ניצחון של מכבי חיפה מול יובנטוס.
להוציא את הגרעינים לטחון ולהוסיף שן שום ומלח אטלנטי.
ביצה מבושלת 7 דקות בדיוק, לקלף ולחתוך דק דק.
רוקט, נענע, בזיליקום וכוסברה מעולעלים וחתוכים בצורה גסה.
לאדות פיתות על מכשיר אידוי או מסננת על סיר עם מים רותחים.
להוציא את החציל מהתנור, למרוח בפיתה טחינה ועמבה.