מהסא אמיני היתה בביקור בעיר הבירה טהראן כאשר נעצרה בערב ה-13 בספטמבר על ידי “סיירת ההדרכה” של המשטר האיראני, הידועה בכינוי “משטרת המוסר”. פשעה של אמיני, כורדית בת 22 מהעיר סאקז שבמערב המדינה, היה ככל הנראה קווצת שיער שנחשפה יתר על המידה בחזית החיג’אב שלבשה. היא הוכנסה לניידת ונלקחה לתחנת המשטרה, ולמשפחתה הובטח שתשוחרר לאחר כמה שעות של “חינוך מחדש”. עד כאן, לא היה זה מקרה יוצא דופן במיוחד. נשים באיראן זוכות לעתים תכופות לחוות את נחת זרועה של “משטרת המוסר”, שלרוב מתבטאת במעצרים קצרים, קנסות, הטפות מוסר וצניעות, ולעתים בעונשי מאסר ואפילו מלקות שוט. אולם הפעם התגלגלו ההתרחשויות בנתיב שאיש לא יכול היה להעלות בדעתו, וכעבור ימים ספורים הפכה אמיני לסמל המאבק במשטר האסלאמי ובדיכוי נשים בכלל. בעיני רבים היא מהווה כעת את “הניצוץ שהדליק את אש המהפכה”.
קשה לקבוע בוודאות בשל מה הובהלה אמיני, כמה שעות לאחר מעצרה, לבית החולים שבו מתה שלושה ימים לאחר מכן. משפחתה מעידה שהיא הוכתה בראשה, וכך גם היו הדיווחים הראשוניים בתקשורת הבינלאומית. השלטונות האיראניים טוענים שאמיני לקתה בלבה, ואף פרסמו סרטון מתחנת המשטרה שבו היא נראית שלמה בגופה לפני שהיא מתמוטטת בפתאומיות. תהא הסיבה למותה אשר תהא, דבר כבר לא יכול היה לעצור את נחשול הזעם ששטף את רחבי המדינה…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
20.00 ₪ / חודש עם תקופת ניסיון של שבוע 1 בחינם
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
45.00 ₪ / חודש עם תקופת ניסיון של חודש 1 בחינם
מודעה
כמו תמיד, הניתוח של מני אביב, מציג לפנינו תמונה מורכבת של המציאות הפוליטית והחברתית. מצד אחד, יש כאן מאבק אותנטי שאנחנו יכולים כבני אדם להזדהות אתו וללמוד ממנו, מצד שני צריך תמיד להיות עם יד על הדופק ולראות מיהם הכוחות שקוראים לנו כעת להזדהות עם המאבק של הנשים באיראן, התקשורת הממסדית יש לה מטרה ברורה, עיצוב דעת הקהל תוך הסתרת כל מידע רלוונטי הנדרש לגיבוש דעה אלטרנטיבית עצמאית, יש רעים וטובים ואנחנו נדרשים כמובן לתמוך בטובים ולהוקיע את הרעים, מאוד פשוט ומאוד לא מייצג את המציאות, כמו במשבר הנוכחי באוקראינה כמו במשבר הקורונה וכמו בכל דבר אחד בעולם הגלובלי של ימינו.
אותם אבירי זכויות אדם תמכו בכל הרעות החולות של השנתיים וחצי האחרונות, בידוד בכפייה, מסכות ורעשנים, מעקבים, הפלייה בין מחוסנים ללא מחוסנים, באמצעות כל מיני תווים וגזרות וחוקים ומערך משומנת של פרופגנדה ממשלתית.