השבוע ראיתי סרטון שמשך את תשומת ליבי; ילד הודי חמוד בן תשע שואל: מה אתה מתרגל בחיים? כמה פשוט – כל דבר שבו נעמיק, נתאמן ונתרגל אותו באופן יום יומי, בדבר הזה נהפוך להיות הכי טובים. זה נכון לגבי כל דבר שאנשים בוחרים לעשות בחיים: רונאלדו, סרינה וויליאמס, נגה ארז – כל אחת בתחומה, כל אחד בתחומו.
האם את זוכרת לתרגל שמחה? האם אתה מתרגל אושר או דאגה? שמתם לב שכשאנחנו עסוקים בדאגה ומתרגלים אותה מדי יום אנחנו הופכים להיות הכי טובים ב… דאגה (לא משהו שהייתי רוצה לעצמי). כשאנחנו עסוקים בלכעוס ומתרגלים כעס באופן יום יומי, אנחנו הופכים ל״מאסטרים״ של כעס. הכביש, כמו תמיד, הוא דוגמה מצוינת למשהו שרובנו עושים באופן יום יומי על אוטומט, ושם, וואי וואי וואי, כמה כעס אנחנו מתרגלים.
לעומת זאת כשאנחנו מתרגלים צחוק וזוכרים שלא לקחת את המשחק הזה שנקרא החיים ברצינות רבה מדי, אין ספק שנהיה אלופים בצחוק. כמו אלה שנראים לכם איכשהו מבסוטים מדי, מכירים? מה שבטוח, ואני יכול להעיד רק על עצמי – כשאני מכוון את הזרקור הפנימי שלי על משהו, זה גורם לי להיות מפוקס ולראות את הדרך באופן בהיר יותר. השבוע החלטתי להראות את הסרטון הזה לכל מי שעבר לידי. הילד ההודי המתוק הזכיר לי שיותר מהכל אני רוצה לתרגל אושר, אהבה והנאה. כי החלום שלי הוא להיות אלוף העולם באושר. הכי טוב בהנאה. המלך של האהבה. אז אני מאחל לכל מי שרוצה בכך, לתרגל אושר.
ועכשיו, בואו נכין קצת אוכל בשביל הנשמה:
כרוב ניצנים, תפוז סיני ותרד תורכי על מחבת
(נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, נכון? ).
כרוב ניצנים עם תרד טורקי ותפוז סיני
נשים בסיר את הירקות שנשארו במקרר. כל מה שתוסיפו יהיה טוב ויביא עוד כיף, יחד עם 1 ק”ג עוף (עדיף כנפיים), ופלפל–מלח לפי הטעם.
נבשל שעתיים על אש קטנה, נסנן והנה לנו ציר נהדר.
נשים 10 כרובי ניצנים במחבת יחד עם שתי מצקות ציר עוף ונכסה. נבשל במשך עשר דקות, נוריד את המכסה ונצמצם את הרוטב.
נוסיף שני תפוזים סינים חצויים ללא גרעינים ונוסיף גם עשרה עלי תרד תורכי. נבשל במשך דקה, נוסיף 70 גרם חמאה ונוריד מהאש. ניתן לחמאה ולנוזל להתאחד. נעביר הכל לקערה, נוסיף עוד קצת מלח, ונטעם.
מודעה
תאמינו לי – ככה מתרגלים אושר, הנאה ואהבה.
בתיאבון!
