כשהמוצר גרוע, משפרים את שיטות השיווק

״כלכלה התנהגותית״ היא כינוי מכובס להנדסת תודעה תוך שימוש בטקטיקות שיווק נלוזות כדי להשפיע מניפולטיבית על התנהגות צרכנים, לרוב בדרכים לא מיטיבות – כך אני טוענת כאשת שיווק. לא חייבים להשתמש בשיווק לרעה; אפשר להיטיב עם הכלכלה, עם העסקים ועם הציבור בעזרת שיווק המבוסס על ערכים, על שקיפות ועל בחירה חופשית, ובאמצעות מוצרים שבאמת פותרים בעיות. לרוב, מי שמשתמשים ב״כלכלה התנהגותית״ כאסטרטגיית שיווק מרכזית הנשענת על תעמולת הפחדה או כוחניות, הגיעו למצב שבו עליהם להפעיל כוחות שכנוע עצומים כדי לגרום לקהל לצרוך את המוצר. וכבר ראינו איך זה מסתיים. בעולם השיווק עלו וצמחו בשנים האחרונות ״גורואים״ המטיפים לשימוש באסטרטגיה זו, ולשמחתי המרכיבים המניפולטיביים בשיטה זו נחשפים בהדרגה לציבור, ככל שהארגונים המאמצים שיטות אלה מבזים את עצמם בדחיפת מוצרים לגרונו של הקהל (או לזרוע, תלוי במוצר), תוך שימוש בטקטיקות המתחזות לשיטות לגיטימיות.

אני רק אזכיר: שוחד של פיצה, גלידה או אופניים למי שישתתף בניסוי רפואי ללא הסכמה מדעת, אינה שיטה לגיטימית. צמצום הוצאות או הגבלת אשראי באפליקציית הבנק או בכרטיס האשראי, כמו בכרטיס DO של מאסטרקרד, כי הגעת למכסת פחמן על מוצרים מסוימים שרכשת, אינה לגיטימית. קופונים של כסף חינם לבזבוזים כמו שעושים הסינים בפיילוט של היואן הדיגיטלי, אינה לגיטימית. אלה הן דוגמאות אמיתיות של ארגונים שמריצים קמפיינים שיווקיים המנסים לפתות לקוחות לצרוך את מוצריהן, בלי פריסת המידע המלא בנוגע להשפעות, לסיכונים או לחסרונות שלהם, רק כדי לשבות את הלקוח או האזרח. זוהי מניפולציה.

בסרטון הסברה חדש של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מסבירה אלנה אלטיארי, ראש מחלקת תובנות התנהגותיות בארגון, את החשיבות של פיצוח ההתנהגות האנושית ושליטה בה כדי להבטיח את בריאות הציבור. כשארגון הבריאות העולמי מפרסם סרטון שכזה, סימן שהוא מתכונן למערכה הבאה, בעתיד הקרוב, שבה ישתמש שוב בטקטיקות השיווק הנלוזות שציינתי.

עוד בקטגוריה

לא תיאוריה, פרקטיקה

22/06/2025

הפיכה עולמית באמצעות מזרק

07/02/2025

מישהו יודע מה WHO רוצה?

04/10/2024

בדאבוס ייסדתי את מדינת התאגידים

04/10/2024

ארגון הבריאות העולמי הוא לא הגוף היחיד שמשתמש בשיטות הנדסת תודעה כאלה ונוספות כדי להסליל לתוצאות רצויות ומוגדרות מראש. במאמר זה נסקור כיצד פועלים בימים אלה ארגונים גלובליים נוספים כדי למכור לנו אג’נדות שמטרתם ידועה מראש – “לא יהיה לנו כלום, ונהיה מאושרים”.

איך מהנדסים משברים? מתחילים בשינוי הגדרות

עו״ד אורי שאבי המתמחה בשאילתות לגורמי ממסד תחת חוק חופש המידע, פנה לאחרונה לשירות המטאורולוגי כדי לקבל נתוני עבר על תדירות ההתרעות מפני עומסי חום. בתשובה המפתיעה (או לא מפתיעה, תלוי אם התרגלתם למציאות המעוותת), נצפית עלייה משמעותית של כמות ההתרעות מפני עומסי החום מאז 2019. ההסבר לעלייה זו נמצא בתחתית המסמך: “בשנת 2019 שונו הקריטריונים להוצאת אזהרות עומס חום, דבר שהגדיל משמעותית את כמות האזהרות בנושא”.

והנה שוב מתגלה השיטה שמאפשרת לרשויות להגדיר תופעות שנחשבו נורמליות עד לאחרונה, כחריגות וכמצדיקות היערכות מיוחדת והכרזה על משבר. בשנים האחרונות ראינו שינויי הגדרות דומים בתחומים רבים, אתמקד כאן בתחום הבריאות:

• שינוי ההגדרה של מגפה: ההגדרה המקורית של ארגון הבריאות העולמי למגפה הייתה: “כאשר מופיע נגיף שפעת חדש שנגדו אין לאוכלוסייה חסינות, וכתוצאה מכך פורצות ברחבי העולם כמה מגפות בו זמנית המאופיינות במספרים עצומים של מקרי מוות ומחלות”. החלק החשוב בהגדרה זו הוא “מספרים עצומים של מקרי מוות ומחלות”, אשר שונתה בחודש שלפני מגפת שפעת החזירים בשנת 2009. השינוי היה פשוט, אך מהותי – הם הסירו את קריטריוני החומרה והתמותה הגבוהה, והותירו את ההגדרה של מגפה כ”מגפה כלל עולמית של מחלה”. שינויים אלה בהגדרה אפשרו ל-WHO להכריז על שפעת החזירים כמגפה לאחר שרק 144 אנשים ברחבי העולם מתו מן הזיהום. זו הסיבה שהקורונה הוגדרה כמגפה, אף על פי שלא גרמה לתמותה עודפת בשנה הראשונה (עד להכנסת החיסונים).

• המרכז לבקרת מחלות בארה״ב שינה את ההגדרה של חיסון, כך שיכלול גם טיפול גנטי ניסיוני במסלול מואץ – דהיינו, חיסוני הקורונה. במקור חיסון הוגדר כמספק חסינות, ובספטמבר 2021 שונתה ההגדרה של חיסון למספק הגנה.

• ארגון הבריאות העולמי שינה את ההגדרה של חיסון עדר בנובמבר 2020, לפיה חיסון העדר מושג באמצעות הגנה על ציבור מפני וירוס, במקום בחשיפה לווירוס – כפי שהוגדר עד לאותה עת.

• שינוי הגדרת חולה קשה – בשנת 2020 שינה משרד הבריאות את ההגדרות לחולה קשה לפי סטורציית חמצן מתחת ל-94%; בעבר ההגדרה הייתה מתחת ל-90%. כך נוצר “גל” חדש של חולים קשה שבעבר לא היו מוגדרים כך.
• יצירת מושג חדש של הגדרת חולה א-סימפטומטי – אדם שאין לו סימפטומים של מחלה, אך נחשב חולה. עיוות זה התאפשר בעזרת בדיקות PCR, שלהן אחוז false positive גבוה מאוד (אבל זה כבר סיפור אחר…), אשר יצרו מצג שווא של בדיקות חיוביות ודיווח שקרי על מצבי חולי.
• המרכז לבקרת מחלות (CDC) בארה״ב שינה בתחילת 2022 את ההגדרה של התפתחות תינוקות ובשקט הנמיך את הסטנדרטים להתפתחות הדיבור בילדים, תוך התעלמות מן השפעות המזיקות שהיו לאירועי הקורונה, המסכות והסגרים על ילדים. עם השינוי התברר, לדוגמה, שילדים אמורים לדעת – 50 מילים ב-30 חודשים במקום ב-24 חודשים. במחקר שהזמין ה-CDC באותו חודש אישרה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים כי 67% מן השינויים באבני הדרך לגיל הרך הועברו לגילים מבוגרים יותר.

איך מעלימים נזקים חמורים? מתעלמים מן הנתונים ומן הכתובת על הקיר

“חיפשנו נתונים כאלה, ומצאנו אותם במערכת ה-PIP הבריטית״, הכריז בתוכנית של ד”ר דרו בארה״ב אדוארד דאוד, מנהל הנכסים וההשקעות לשעבר בקרן בלאקרוק, שהפך בשנים האחרונות חושף שחיתויות. מערכת ה-PIP היא מערכת ציבורית של תשלומים לסיוע בשל מוגבלויות ונכויות. המידע מייצג תשלומים בהמשך לתביעות אזרחים, דהיינו ניתוח מגמה של מקרים אמיתיים שקרו בבריטניה. “אנחנו צריכים את עזרת הקהילה הרפואית והרגולטורים כדי להסביר מה קורה פה, כי זה מדאיג”, פותח דאוד את הריאיון. ״בשנת 2022 יש עלייה של 522% במגמה לתביעות המטולוגיות (הקשורות למערכת הדם)״, מתריע דאוד. ״העלייה אינה לעומת 2021 או 2020, אלא לעומת מגמה שניתחנו משנת 2016 עד 2019. זוהי עלייה באחוזים ביחס למגמה. המגמות היו יציבות – ואז זה התפוצץ. המספרים האלה פשוט מטורפים מבחינת אחוזים”.

מודעה

דאוד הציג את אישורי התשלומים של ה-PIP לפי מערכות הגוף, תוך שימוש במדדים שונים עבור השנים 2020, 2021 ו-2022:

“אפשר לראות בתרשים זה כי התביעות הקשורות לתחומים שונים התחילו לעלות לאט בשנת 2020, תפסו תאוצה ב-2021 ופשוט התפוצצו ב-2022. מתרחש כאן משהו חמור, שמזיק לאוכלוסיית בריטניה”, סיכם.

כמה מן המספרים המדאיגים של עלייה בתביעות מעל המגמה בשנת 2022:

• המטולוגיה – עלייה של 522%
• שמיעה – עלייה של 121%
• לב וכלי דם – עלייה של 121%
• דרמטולוגיה – עלייה של 138%
• אנדוקרינית, מטבולית ורגולציה תרמית – עלייה של 156%
• מערכת העיכול – עלייה של 145%
• גניטו-אוריטרי – עלייה של 143%
• מערכת החיסון – עלייה של 115%
• שרירים ושלד – עלייה של 93%
• נוירולוגיה – עלייה של 107%
• אונקולוגיה – עלייה של 35%
• פסיכיאטריה – עלייה של 124%
• מערכת הנשימה – עלייה של 93%
• חזותי – עלייה של 80%

“העלייה בתביעות המטולוגיות (הקשורות לדם) שווה לסטיית תקן של 61. זה כמו ההסתברות שיופיע חור שחור ליד כדור הארץ, ותוך שנתיים נשאב פנימה. זה לא משהו שסביר שיתרחש בטעות”, ציין דאוד. “61 סטיות תקן הן כיבוי האורות, ׳ברבור שחור׳, משהו שירד מהפסים. זה כל כך הרבה אפסים וכל כך לא סביר שיקרה במקרה, שצריך להסביר את זה. ולכן אנחנו קוראים לקהילה הרפואית להסביר זאת”.

עד כה לא התקבלה מרשויות הממסד כל התייחסות לנתונים המדאיגים, לא מבריטניה ולא מארה״ב. אני מנחשת שגם לא תתקבל, וכי הרשויות ימשיכו להתעלם בתקווה שהציבור לא ישים לב, כל עוד יוכלו. מעניין באיזה שלב זה יתפוצץ – האם כאשר חברות הביטוח המשלמות את ביטוחי החיים, אובדן כושר עבודה ועוד, יתחילו לקרוס או להרים דגל?

כרגיל, בישראל, בעוד אנו שומעים ועדים לקרובי משפחה, חברים ומכרים שנפגעו ונפגעים כתוצאה מן החיסונים, לצערנו אין להשיג נתונים מסוג זה, וודאי שאין להשיג את התייחסות הממסד – פרט להגחכה והכחשה.

נזכיר את החשיפה המטלטלת האחרונה של דאוד במרץ 2023, שבה דיווח על מספרים מחרידים: שיעורי היעדרות מעבודה מטורפים, שרק הולכים ומחמירים. “קורה משהו בכוח העבודה שלנו שמעולם לא ראינו. וזה עלה כל כך מעל למגמה שזה כבר חשש בריאותי…” אמר דאוד, “שיעורי ההיעדרות עלו בשלוש סטיות תקן מחוץ למגמה בשנת 2020. הסיכוי לשלוש סטיות תקן מעל הממוצע הוא 0.3 אחוז.״

“היעדרויות מוגדרות כמקרים שבהם אנשים שעובדים בדרך כלל 35 שעות או יותר בשבוע עבדו פחות מכך מאחת מן הסיבות הבאות: מחלה, פציעה או בעיות רפואיות; בעיות טיפול בילדים; חובות משפחתיות או אישיות אחרות; חובה אזרחית או צבאית; וחופשת לידה או לידה. שעות עבודה שאבדו אינן רק בעיה בריאותית; יש להן השפעה עמוקה על הכלכלה, על פריון המשק, נוסף לנכים ולמתים, זהו שיקוף לאובדן הפרודוקטיביות. נוסף לכך, כשאדם לא מרגיש טוב, היכולות הקוגניטיביות יורדות, והאנשים סביבו שמצבם טוב צריכים לשאת בנטל, מה שגורם לשחיקה שלהם. יש לזה השפעות קשות שאנחנו אף לא יכולים לכמת”, הסביר דאוד. שיעורי ההיעדרות הגבוהים מובילים את דאוד לתהות “אולי המגפה התרחשה בשנת 2022 ולא ב-2020 – כי מבחינה סטטיסטית זה מטורף”.

נוסף לכך, דאוד וצוותו פיצלו את השפעת החיסונים לארבע קטגוריות רחבות כדי להעריך את העלויות האנושיות הקשורות לחיסוני הקורונה: 1) ללא השפעה או אסימפטומטי; 2) גרמו לפגיעות (תוצאה קלה עד בינונית); 3) גרמו לנכויות (תוצאה חמורה); 4) גרמו למוות – תוצאה קיצונית. הנתונים שניתחו הם נתונים על נכויות ופציעות חיסונים המגיעים ישירות מן הלשכה לסטטיסטיקה בארה״ב (BLS), בעוד שנתוני המוות העודפים נגזרים מנתונים רשמיים על מקרי מוות בארה”ב באמצעות שתי שיטות שונות.

הדו”ח של דאוד וצוותו מעריך כי בריאותם של 26.6 מיליון בני אדם נפגעה, 1.36 מיליון הפכו נכים ו-300,000 מקרי מוות עודפים שאפשר לייחסם לנזקי חיסוני הקורונה בשנת 2022 לבדה, שעלו לכלכלה כמעט 150 מיליארד דולר.

איך מטייחים? מפילים אחריות על משברים מומצאים

באירוע שהתקיים בסוף חודש יוני בפריז ונקרא ״פסגת המערכת הפיננסית חדשה״, שמטרתו הייתה ליצור הסכם פיננסי גלובלי חדש, התכנסו, בין השאר מזכ״ל האו״ם, שרת האוצר האמריקאית, מנכ״לית קרן המטבע העולמית (IMF) ונשיא הבנק העולמי. הכנס דן במציאת פתרונות פיננסיים להתמודדות עם עוני ולבלום את פליטות חימום כדור הארץ.

במאמר שפרסם האנליסט הגאו-פוליטי ברנדון סמית׳ הוא מנתח את האירוע: “הגלובליסטים משתמשים כעת בסוגיית שינויי האקלים כסוס טרויאני עבור תוכניותיהם להגביר את שליטתם על הכספים ואת הסמכות המוניטרית הבין-לאומית. במילים אחרות, הם לא מסתירים יותר את העובדה שאג’נדת שינויי האקלים היא חלק מאג’נדת האיפוס הגדול. הם אפילו מציעים שהאיום של שינויי האקלים ישמש כקרש קפיצה למתן כוח נוסף לבנקים הגלובליים לשלוט בחלוקת העושר ולהוריד את המערכת הקיימת כדי שאפשר יהיה להחליף אותה, במשהו ‘טוב יותר’ ו’הוגן יותר’. משהו שהם שולטים בו אף יותר”.

נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר בפסגה כי “העולם זקוק להלם פיננסי ציבורי” כדי להילחם בהתחממות הגלובלית תוך יצירת “הון עצמי” למדינות פחות עשירות. הוא גם טען שהמערכת הנוכחית אינה מתאימה להתמודדות עם אתגרי העולם.

המשתתפים באירוע טענו כי הכלכלה הבין-לאומית ספגה משברים רבים, כולל הקורונה והמלחמה באוקראינה. עם זאת, הם התמקדו ב”עלות הספירלית של אסונות מזג האוויר שהועצמו בעקבות ההתחממות הגלובלית”, כסיבה לערעור היציבות המתמשך של המערכות הפיננסיות. ברור שאלה שטויות, אבל זה מתאים לנרטיב ההולך ומתהנדס. “מטרת המערכת הפיננסית העולמית, “מבאר סמית’, “היא לחלק מחדש את העושר. היבט אחד של כל משבר הוא הפסד כספי (הן ישיר, של נפגעים והן עקיף, כמו למשל ירידה בפריון או תעריפי ביטוח גבוהים יותר). בנקים מרכזיים אינם יכולים למנוע רעידות אדמה, אך הם יכולים לטפל בהפסד הכספי שהיא גורמת – בדרך כלל באמצעות הדפסת כסף. אז הם משתמשים בתגובה למשבר כתירוץ לעסוק באינפלציה מוניטרית, והופכים את קורבנות המשבר תלויים יותר בממשל ריכוזי, ובכך מספקים לעצמם טיעון משכנע להגדיל את כוחם. כפי שאנו יודעים היטב, בהיעדר משבר ידידותי לתקשורת, הגלובליסטים מאוד שמחים להמציא אחד כזה”.

מיה מוטלי, ראש ממשלת ברבדוס, קראה בכנס לבנייה מחודשת של הכלים והתפקידים של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבין-לאומית להתמודדות עם משבר האקלים: “מה שנדרש מאיתנו עכשיו הוא טרנספורמציה מוחלטת ולא רפורמה במוסדות שלנו” הנרטיב של “למוסדות המיושנים שלנו אין את הכוח למנוע אסונות”, נפוץ בקרב גלובליסטים. ראינו אותו לאחר משבר הקורונה, אז נאמר שזו שעת הכושר לבנות מחדש וטוב יותר – “Build Back Better״ – כי העולם כפי שהכרנו אותו כבר מיושן ואינו מתאים. נראה שהגלובליסטים נחושים לנצל כל משבר ולא להניח לו להתבזבז. אי לכך, נאמר בפסגה בפריז כי יש להעניק למוסדות פיננסיים גלובליים כוח מוחלט ולסמוך עליהם שישתמשו בו באחריות. מזכיר לכם משהו?

מזכ״ל האו”ם, אנטוניו גוטרס, אמר שהמערכת הפיננסית העולמית של היום, אשר נוצרה בסוף מלחמת העולם השנייה במסגרת הסכמי ברטון-וודס, אינה מצליחה לעמוד באתגרים המודרניים וכעת “מנציחה ואף מחמירה את אי השוויון”. במילים אחרות, הוא שואף לסדר עולמי חדש.

“אנחנו יכולים לנקוט צעדים כבר עכשיו ולהתקדם בקפיצה ענקית לעבר צדק גלובלי”, אמר. הוא הציע תמריץ של 500 מיליארד דולר בשנה להשקעות ב”פיתוח בר-קיימא”, ב”פעולת אקלים” וכן תוכנית להשתמש במטבע זכויות המשיכה המיוחדות (SDR) של קרן המטבע הבין-לאומית ככלי “להגברת הנזילות העולמית”.

סמית׳ ממשיך בניתוחו המבריק: ״בנקאים מרכזיים יאמרו שזה לא הם – זה הקורונה והפלישה לאוקראינה ושינויי האקלים. שטויות. הבנקים והשימוש שלהם במניפולציה מוניטרית הם שגרמו לאינפלציה הגבוהה ביותר בדורנו, מה שהוביל להעלאת הריבית של הבנקים המרכזיים בתקופה של כלכלה חלשה – שתמיד גרמה בעבר להתפרצות חובות ולאסונות כלכליים. הבנקאים והגלובליסטים גרמו לבעיה! לכן אסור להטיל עליהם אחריות לתיקון. ובכל זאת, הנה הם שואפים להשתלט ולמסד תוכנית ‘שוויון עולמי’ של האיפוס הגדול כדי לפתור את האסון שהם בעצמם יצרו”.

עוד דרכי התמודדות עם המצב הפיננסי בעולם הועלו לדיון באירוע:

בשנה שעברה הציע האו”ם שכלכלות מפותחות ומתעוררות, כולל ארה”ב וסין, יחויבו לשלם מעין “מס הצלחה” של לפחות 2.4 טריליון דולר בשנה, בשל פליטת הפחמן שלהן. כך תיווצר ״קרן לשינויי אקלים״ שתחלק את הכסף מחדש למדינות עניות יותר.

רעיון נוסף שעלה בעבר הוא מיסוי על רווחים ועסקאות של דלקים מאובנים, כשההכנסות יועברו לקרן לשינויי אקלים. במילים אחרות, הם מקווים להטיל מס על חברות נפט וגז עד שהמחירים יהיו גבוהים כל כך, שהאדם הממוצע לא יוכל להרשות לעצמו להחזיק רכב ולנהוג.

נשיא צרפת תומך ברעיון של מס בין-לאומי על פליטות פחמן בתחום הספנות, לכאורה כדי לייקר את ההובלה מחו”ל וכדי להפחית את הביקוש ליצוא.

המשותף לתוכניות אלו הוא ניפוח מחירים – שמפחית את הצריכה – וזו המטרה הגלויה. אבל יש כאן תוכנית סמויה גדולה הרבה יותר, מסביר ברנדון סמית׳: ״חשוב להבין ששינויי האקלים אינם יותר מכלי ליצירת מערכת כלכלית גלובלית ריכוזית מלאה, ככל הנראה בשליטת המוסדות הגלובליסטים הקיימים כמו ה-IMF (קרן המטבע), ה-BIS (הבנק להסדרים בין-לאומיים), הבנק העולמי והאו”ם. התשלום השנתי של מדינות עשירות יותר לקופה מוסדית גלובלית הוא אקט של הפגנת נאמנות. זו גם דרך של קבוצות כמו קרן המטבע ליצור מערכת של תלות הדדית גדולה יותר. אם סכומי כסף עצומים זורמים דרך מוסדות גלובליסטיים, הם פוסקים כיצד העושר הזה מחולק מחדש. הם יכולים בקלות לבנות מערכת של תגמולים ועונשים, וביכולתם להעניש מדינות שאינן עוקבות אחר התכתיב שלהן, ומנגד לדאוג למדינות שמצייתות.

אני חושד שכל זה יגיע לשיאו במשבר פיננסי מהונדס שבו ישתמשו הגלובליסטים כהזדמנות להציג סוף-סוף את מודל המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים, ה-CBDC. עם מימושו, כוחו של הבנק המרכזי לשלוט בציבור יהיה מוחלט. מערכת נטולת מזומנים ללא פרטיות ויכולת לסגור חשבונות בנק של יחידים וקבוצות כרצונם. זה תרחיש החלום הטוטליטרי”.

לסיכום מסביר סמית׳: ״אין זה מקרה שהציבור מופגז כל הזמן בתעמולת התחממות כדור הארץ – המעצמות זקוקות למשבר קיומי כמחולל פחד. אנשים מפחדים אינם חושבים רציונלית ולעיתים קרובות יפנו למנהיגים הגרועים ביותר לעזרה. איום גלובלי דורש תגובה גלובלית, נכון? תעמולת אסונות שינויי אקלים, אם הציבור מאמץ אותה, מאפשרת קשת רחבה של שינויים מערכתיים שאין להם כל קשר לאיכות הסביבה או לדומיננטיות פיננסית.

“מיסוי העושר הלאומי וחלוקתו מחדש, מינוי קרן המטבע והבנק העולמי כמתווכים לקרנות גלובליות, השימוש בסל ה-SDR של קרן המטבע כמטריית מטבע עולמי, הזרקת CBDCs וחברה ללא מזומנים – אף לא אחד מן הדברים הללו ישפיע על שינויי האקלים, גם אם זה היה איום לגיטימי, אלא אם כמובן הכוונה הסופית היא להרוס את הכלכלה עד כדי כך שהתעשייה תמות, הסחר ייסוג והאוכלוסייה תצנח כי ההישרדות הופכת בלתי נסבלת.

“הם יכולים לסובב את זה איך שהם רוצים, אבל כשנציגי האליטות קוראים ל’הלם פיננסי’. הם באמת קוראים לצמצום דרמטי של המערכת הכלכלית העולמית, כך שלא תוכל לענות על צרכי העולם.

כשהם קוראים למיסוי עולמי ומחווה בשם ‘השוויון’ הם לא מנסים להפוך את כולם עשירים באותה המידה, הם רוצים שכולם יהיו עניים באותה המידה. וכשהם קוראים לפיקוח ריכוזי על מדינות למען הצלת כדור הארץ, מה שהם באמת רוצים הוא ממשל גלובלי”.