באירוע שהתקיים בסוף חודש יוני בפריז ונקרא ״פסגת המערכת הפיננסית חדשה״, שמטרתו הייתה ליצור הסכם פיננסי גלובלי חדש, התכנסו, בין השאר מזכ״ל האו״ם, שרת האוצר האמריקאית, מנכ״לית קרן המטבע העולמית (IMF) ונשיא הבנק העולמי. הכנס דן במציאת פתרונות פיננסיים להתמודדות עם עוני ולבלום את פליטות חימום כדור הארץ.
במאמר שפרסם האנליסט הגאו-פוליטי ברנדון סמית׳ הוא מנתח את האירוע: “הגלובליסטים משתמשים כעת בסוגיית שינויי האקלים כסוס טרויאני עבור תוכניותיהם להגביר את שליטתם על הכספים ואת הסמכות המוניטרית הבין-לאומית. במילים אחרות, הם לא מסתירים יותר את העובדה שאג’נדת שינויי האקלים היא חלק מאג’נדת האיפוס הגדול. הם אפילו מציעים שהאיום של שינויי האקלים ישמש כקרש קפיצה למתן כוח נוסף לבנקים הגלובליים לשלוט בחלוקת העושר ולהוריד את המערכת הקיימת כדי שאפשר יהיה להחליף אותה, במשהו ‘טוב יותר’ ו’הוגן יותר’. משהו שהם שולטים בו אף יותר”.
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר בפסגה כי “העולם זקוק להלם פיננסי ציבורי” כדי להילחם בהתחממות הגלובלית תוך יצירת “הון עצמי” למדינות פחות עשירות. הוא גם טען שהמערכת הנוכחית אינה מתאימה להתמודדות עם אתגרי העולם.
המשתתפים באירוע טענו כי הכלכלה הבין-לאומית ספגה משברים רבים, כולל הקורונה והמלחמה באוקראינה. עם זאת, הם התמקדו ב”עלות הספירלית של אסונות מזג האוויר שהועצמו בעקבות ההתחממות הגלובלית”, כסיבה לערעור היציבות המתמשך של המערכות הפיננסיות. ברור שאלה שטויות, אבל זה מתאים לנרטיב ההולך ומתהנדס. “מטרת המערכת הפיננסית העולמית, “מבאר סמית’, “היא לחלק מחדש את העושר. היבט אחד של כל משבר הוא הפסד כספי (הן ישיר, של נפגעים והן עקיף, כמו למשל ירידה בפריון או תעריפי ביטוח גבוהים יותר). בנקים מרכזיים אינם יכולים למנוע רעידות אדמה, אך הם יכולים לטפל בהפסד הכספי שהיא גורמת – בדרך כלל באמצעות הדפסת כסף. אז הם משתמשים בתגובה למשבר כתירוץ לעסוק באינפלציה מוניטרית, והופכים את קורבנות המשבר תלויים יותר בממשל ריכוזי, ובכך מספקים לעצמם טיעון משכנע להגדיל את כוחם. כפי שאנו יודעים היטב, בהיעדר משבר ידידותי לתקשורת, הגלובליסטים מאוד שמחים להמציא אחד כזה”.
מיה מוטלי, ראש ממשלת ברבדוס, קראה בכנס לבנייה מחודשת של הכלים והתפקידים של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבין-לאומית להתמודדות עם משבר האקלים: “מה שנדרש מאיתנו עכשיו הוא טרנספורמציה מוחלטת ולא רפורמה במוסדות שלנו” הנרטיב של “למוסדות המיושנים שלנו אין את הכוח למנוע אסונות”, נפוץ בקרב גלובליסטים. ראינו אותו לאחר משבר הקורונה, אז נאמר שזו שעת הכושר לבנות מחדש וטוב יותר – “Build Back Better״ – כי העולם כפי שהכרנו אותו כבר מיושן ואינו מתאים. נראה שהגלובליסטים נחושים לנצל כל משבר ולא להניח לו להתבזבז. אי לכך, נאמר בפסגה בפריז כי יש להעניק למוסדות פיננסיים גלובליים כוח מוחלט ולסמוך עליהם שישתמשו בו באחריות. מזכיר לכם משהו?
מזכ״ל האו”ם, אנטוניו גוטרס, אמר שהמערכת הפיננסית העולמית של היום, אשר נוצרה בסוף מלחמת העולם השנייה במסגרת הסכמי ברטון-וודס, אינה מצליחה לעמוד באתגרים המודרניים וכעת “מנציחה ואף מחמירה את אי השוויון”. במילים אחרות, הוא שואף לסדר עולמי חדש.
מזכ״ל האו”ם אנטוניו גוטרס
“אנחנו יכולים לנקוט צעדים כבר עכשיו ולהתקדם בקפיצה ענקית לעבר צדק גלובלי”, אמר. הוא הציע תמריץ של 500 מיליארד דולר בשנה להשקעות ב”פיתוח בר-קיימא”, ב”פעולת אקלים” וכן תוכנית להשתמש במטבע זכויות המשיכה המיוחדות (SDR) של קרן המטבע הבין-לאומית ככלי “להגברת הנזילות העולמית”.
מודעה
סמית׳ ממשיך בניתוחו המבריק: ״בנקאים מרכזיים יאמרו שזה לא הם – זה הקורונה והפלישה לאוקראינה ושינויי האקלים. שטויות. הבנקים והשימוש שלהם במניפולציה מוניטרית הם שגרמו לאינפלציה הגבוהה ביותר בדורנו, מה שהוביל להעלאת הריבית של הבנקים המרכזיים בתקופה של כלכלה חלשה – שתמיד גרמה בעבר להתפרצות חובות ולאסונות כלכליים. הבנקאים והגלובליסטים גרמו לבעיה! לכן אסור להטיל עליהם אחריות לתיקון. ובכל זאת, הנה הם שואפים להשתלט ולמסד תוכנית ‘שוויון עולמי’ של האיפוס הגדול כדי לפתור את האסון שהם בעצמם יצרו”.
עוד דרכי התמודדות עם המצב הפיננסי בעולם הועלו לדיון באירוע:
בשנה שעברה הציע האו”ם שכלכלות מפותחות ומתעוררות, כולל ארה”ב וסין, יחויבו לשלם מעין “מס הצלחה” של לפחות 2.4 טריליון דולר בשנה, בשל פליטת הפחמן שלהן. כך תיווצר ״קרן לשינויי אקלים״ שתחלק את הכסף מחדש למדינות עניות יותר.
רעיון נוסף שעלה בעבר הוא מיסוי על רווחים ועסקאות של דלקים מאובנים, כשההכנסות יועברו לקרן לשינויי אקלים. במילים אחרות, הם מקווים להטיל מס על חברות נפט וגז עד שהמחירים יהיו גבוהים כל כך, שהאדם הממוצע לא יוכל להרשות לעצמו להחזיק רכב ולנהוג.
נשיא צרפת תומך ברעיון של מס בין-לאומי על פליטות פחמן בתחום הספנות, לכאורה כדי לייקר את ההובלה מחו”ל וכדי להפחית את הביקוש ליצוא.
המשותף לתוכניות אלו הוא ניפוח מחירים – שמפחית את הצריכה – וזו המטרה הגלויה. אבל יש כאן תוכנית סמויה גדולה הרבה יותר, מסביר ברנדון סמית׳: ״חשוב להבין ששינויי האקלים אינם יותר מכלי ליצירת מערכת כלכלית גלובלית ריכוזית מלאה, ככל הנראה בשליטת המוסדות הגלובליסטים הקיימים כמו ה-IMF (קרן המטבע), ה-BIS (הבנק להסדרים בין-לאומיים), הבנק העולמי והאו”ם. התשלום השנתי של מדינות עשירות יותר לקופה מוסדית גלובלית הוא אקט של הפגנת נאמנות. זו גם דרך של קבוצות כמו קרן המטבע ליצור מערכת של תלות הדדית גדולה יותר. אם סכומי כסף עצומים זורמים דרך מוסדות גלובליסטיים, הם פוסקים כיצד העושר הזה מחולק מחדש. הם יכולים בקלות לבנות מערכת של תגמולים ועונשים, וביכולתם להעניש מדינות שאינן עוקבות אחר התכתיב שלהן, ומנגד לדאוג למדינות שמצייתות.
אני חושד שכל זה יגיע לשיאו במשבר פיננסי מהונדס שבו ישתמשו הגלובליסטים כהזדמנות להציג סוף-סוף את מודל המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים, ה-CBDC. עם מימושו, כוחו של הבנק המרכזי לשלוט בציבור יהיה מוחלט. מערכת נטולת מזומנים ללא פרטיות ויכולת לסגור חשבונות בנק של יחידים וקבוצות כרצונם. זה תרחיש החלום הטוטליטרי”.
לסיכום מסביר סמית׳: ״אין זה מקרה שהציבור מופגז כל הזמן בתעמולת התחממות כדור הארץ – המעצמות זקוקות למשבר קיומי כמחולל פחד. אנשים מפחדים אינם חושבים רציונלית ולעיתים קרובות יפנו למנהיגים הגרועים ביותר לעזרה. איום גלובלי דורש תגובה גלובלית, נכון? תעמולת אסונות שינויי אקלים, אם הציבור מאמץ אותה, מאפשרת קשת רחבה של שינויים מערכתיים שאין להם כל קשר לאיכות הסביבה או לדומיננטיות פיננסית.
“מיסוי העושר הלאומי וחלוקתו מחדש, מינוי קרן המטבע והבנק העולמי כמתווכים לקרנות גלובליות, השימוש בסל ה-SDR של קרן המטבע כמטריית מטבע עולמי, הזרקת CBDCs וחברה ללא מזומנים – אף לא אחד מן הדברים הללו ישפיע על שינויי האקלים, גם אם זה היה איום לגיטימי, אלא אם כמובן הכוונה הסופית היא להרוס את הכלכלה עד כדי כך שהתעשייה תמות, הסחר ייסוג והאוכלוסייה תצנח כי ההישרדות הופכת בלתי נסבלת.
“הם יכולים לסובב את זה איך שהם רוצים, אבל כשנציגי האליטות קוראים ל’הלם פיננסי’. הם באמת קוראים לצמצום דרמטי של המערכת הכלכלית העולמית, כך שלא תוכל לענות על צרכי העולם.
כשהם קוראים למיסוי עולמי ומחווה בשם ‘השוויון’ הם לא מנסים להפוך את כולם עשירים באותה המידה, הם רוצים שכולם יהיו עניים באותה המידה. וכשהם קוראים לפיקוח ריכוזי על מדינות למען הצלת כדור הארץ, מה שהם באמת רוצים הוא ממשל גלובלי”.
“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.
פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.
“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.
