ככה מפילים חומה

רוב השנה אמא היתה בהריון. בגיל 16 עמדתי לקבל אח קטן. אבל זה לא קרה. אמא היתה חולה. עברה ניתוח. העובר מת.

הבית שקע בתחושת עמימות של כאב קהה. לא דיברנו על מה שקרה ולא על מה שלא קרה. אמא המשיכה לבשל מדי יום אורז פרסי ולשיר עם הרדיו. אחותי בת ה–8 שיחקה בבובות, רקדה בלט, ראתה “טלפלא” ולא ידעה מכלום. אבא עבד בשתי משרות שונות וחזר מאוחר, ואני הלכתי בבוקר לתיכון המקיף ביהוד, ומשעות הצהריים הסתגרתי בחדר עם התקליטים ועם הבעיות שלי. היו צרות בבית-הספר. ציונים רעים ואיומים בהדחה מהלימודים. עבדתי קצת אחר הצהריים, שיהיה כסף לקנות…

תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

עוד בקטגוריה

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.