דת ופילוסופיה

אני נפרדת בעצב מסוים משנת השמיטה שהתמסרתי לה בשנת תשפ"ב. זו היתה שנה שבה הרפיתי מתוכניות, נתתי למה שצומח מעצמו להזין אותי, בלי לחרוש תלמים חדשים. עשיתי זאת בהודיה ומודעות לפריווילגיה שאפשרה לי את השמיטה – זוגיות מפרנסת ובטוחה, משפחה תומכת ובריאה. מתחת למטאפורות השמיטה שמתייחסת לתנובת היצירה והעשייה המקצועית שלי,

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ (בראשית א':א-ב). כך מתחיל סיפור הבריאה המוכר כל כך, הנראטיב העברי הקדום שהפך אוניברסלי לכמה שנות אלף לפני שהחלה לרדת קרנו המיתית והחלה לעלות קרנן המדעית של תורות אחרות על מפץ גדול, על מרק קדום, על אבולוציה. עד שגֵּן התורשה תפס את מקומו של גַּן העדן. ועדיין. הוא שם, צרוב בתודעתנו ובכל נימי תפקודינו כיצורים אנושיים. זה...

פרשת השבוע - פרשת "וזאת הברכה"

היא מתאמנת בריצה כל יום, משתתפת במרתונים וספורטאית מיומנת, אבל כשעליה ללכת 200 מטר לבית של חברה, היא נכנסת לאוטו ונוסעת. הוא בדרכו אל חדר הכושר, התעמלות זה משהו שמאוד חשוב לו. אבל הוא יעשה מאמצים אדירים לאתר חניה קרובה לפתח הכניסה גם אם זה ייקח עוד עשר דקות של חיפוש מתיש עם הרכב.

חז"ל קראו לו "משנה תורה" משום שהוא כמו מסכם את ארבעת החומשים הראשונים. מיכה גודמן מכנה אותו "הנאום האחרון של משה" כי הוא בנוי כמונולוג מתמשך של משה או האל הדובר מפיו. אך במעגלי חקר התנ"ך קיימת הסכמה רחבה שספר דברים לא נוצר או נמסר יחד עם ספרי התורה האחרים, אלא הופיע לראשונה בתקופה מאוחרת בהרבה, בממלכת יהודה לאחר חורבן ממלכת ישראל, במאה ה-7 לפני הספירה, בזמן שלטון המלך יאשיהו.

תארו לכם שמיטת חובות. פעם בשבע שנים כל שירותי הגבייה, הריבית, ההוצאה לפועל הציבוריים, הפרטיים או האפורים, יוצאים לפגרה. לא נוגשׂים ולא נושׁים. למשך שנה שלמה תיעלם העננה האפורה–שחורה מעל ראשיהם של הלווים והחייבים.

חג האהבה עוסק בהרבה יותר מדייט רומנטי לאור נרות: הוא הזדמנות לשינוי דפוסים הרסניים

פרשת דברים - ט' באב

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃ כה אמר ה' לנביא ירמיהו (ב:ב) בפסוק המופיע בהפטרה לשבוע זה. ובזיכרון הקולקטיבי הישראלי - כה אמר גם מנחם בגין לאשתו, עליזה...